עובדים ומחפשי עבודה רבים שואלים באילו מצבים המעסיק חייב לספק ארוחות צהרים לעובדים. בחלק ממקומות העבודה, האוכל מוגש במקום העבודה או על חשבון העבודה, בעוד שמקומות אחרים נושא האוכל הוא באחריות העובדים. לכם כעובדים חשוב לדעת האם במקום העבודה יש חדר אוכל או סבסוד ארוחות, וכן לכמה זמן מותר לכם לצאת להפסקה.

כתבנו את המאמר הזה עבורכם כדי שתדעו טוב יותר מהם זכויותיכם כעובדים בנושא הפסקות וקבלת ארוחות.

חוק הפסקה במהלך יום העבודה

נתחיל בהפסקות. עובד אשר מועסק במקום העבודה במשך שש שעות עבודה ומעלה, זכאי להפסקה בת 45 דקות לפחות. בכלל זה, מגיעה לעובד הפסקה אחת רצופה של חצי שעה לפחות. במידה ומדובר ביום עבודה קצר, לפני מנוחה שבועית או לפני חג, העובד זכאי להפסקה של חצי שעה לכל הפחות. הפסקה בעבודה מוגבלת גם מבחינה מקסימלית והיא אינה יכולה להתארך עד כדי למעלה משלוש שעות.

ההפסקה לרוב היא על חשבונו של העובד. כלומר, אם עבדתם תשע שעות ביום וקיבלתם הפסקה של חצי שעה, המעסיק רשאי לנכות את זמן ההפסקה ולשלם על 8.5 שעות עבודה בלבד. בנוסף להפסקה הארוכה, העובדים זכאים להפסקה או הפסקות של כמה דקות כל אחת, שלא יעלו יחד על 15 דקות. 

יצוין כי יש סייגים לחוק, והמעביד יכול לחייב עובדים לעבוד באופן רצוף בעבודה שהיא אינה עבודת כפיים, בכפוף לתנאים מסוימים. 

מי משלם על ארוחות במקום העבודה?

על פי רוב, ארוחות העובדים הן באחריותם הבלעדית. העובדים יכולים להביא אוכל מהבית, להזמין למקום העבודה או לצאת ממתחם בית העסק כדי לאכול – בכל מקרה, הם אלה שמשלמים על ארוחותיהם.

לעומת זאת, יש מקומות עבודה שמסבסדים את עלויות האוכל בשוברים המכובדים במסעדות ודוכני אוכל הקרובים למקום העבודה או במקומות מהם ניתן להזמין אוכל למקום העבודה. חברות כמו 10bis וסיבוס הן בין החברות המוכרות של שוברי מזון לעובדים, אבל יש מקומות המנפיקים שוברים לעובדים באופן עצמאי. לרוב השובר מחושב לפי ערך מסוים, 20-30 ש”ח, אם כי יש מקומות בהם העובדים מקבלים סבסוד משמעותי יותר (ולפעמים גם פחות).

יש שתי סיבות מרכזיות לסבסוד ארוחות העובדים בשוברים:

א. המעסיק מחויב לכך לפי ההסכם עם העובדים.

ב. המעסיק מציע שירותי הסעדה או שוברי ארוחות כהטבה מיוחדת לעובדים. 

נתחיל בסיבה הראשונה- המעסיק מספק סבסוד ארוחות כחלק מהסכם מול העובדים. לרוב מדובר במקומות עבודה גדולים עם הסכמים קיבוציים, אלו יכולים להיות מקומות ממשלתיים או פרטיים. לדוגמא, בשנת 2017 נחתם הסכם סבסוד ארוחות לעובדי רשויות המדינה. גם במקומות אחרים, כמו במפעלים ותיקים רבים ההסכמים קובעים כי המעביד מחויב לספק ארוחות לעובדים, בין אם מדובר בחדר אוכל במפעל או בבית העסק, ובין אם מדובר בסבסוד ארוחות הנרכשות מחוץ למקום העבודה.

ב. ארוחות מסובסדות כהטבה לעובדים – במקומות עבודה שבהם יש תחרות רבה על כל עובד, כמו במגזר ההייטק בישראל, מעסיקים רבים מציעים הטבות שהם לא מחויבים להם כדי שעובדים יעדיפו לעבוד אצלם. כיום, חברות הייטק רבות מציעות לעובדים שוברי ארוחות כהטבה שהיא אינה מחויבת בהסכם קיבוצי אלא חלק מההסכם הפרטי עם כל עובד.  

קייטרינג לארגונים

חדר אוכל במקום העבודה

במפעלים וארגונים בינוניים-גדולים, יש פעמים רבות חדר אוכל במקום העבודה. לעיתים מדובר במטבח מבשל הפועל במקום ולעיתים מדובר בשירותי הסעדה שמגישים לעובדים אוכל שהוכן במקום אחר. 

במקרים ומדובר במקומות עבודה הנמצאים בפריפריה או מחוץ לישובים, שם אפשרויות המשלוחים או היציאה לארוחות צהרים מוגבלות או לא קיימות. במקרים כאלה האפשרות היחידה היא אספקת אוכל במקום העבודה עצמו. 

חדר אוכל במקום העבודה כהטבה לעובדים

יש מקומות עבודה שלא מחויבים לספק אוכל בחדר אוכל אך בוחרים לעשות זאת בכל מקרה. יש חברות שבנוסף לשוברי אוכל, מספקות לעובדים גם ארוחות קלות, שתייה ולעיתים גם ארוחות חמות בנוסף לשוברים.

יש שתי סיבות עיקריות לעשות זאת:

א. לצ’פר את העובדים

ב. לתת לעובדים סיבה להישאר במקום העבודה ולא לבזבז זמן רב על הליכה וחזרה מהמסעדה. באופן כללי, זמן הסעודה במקום העבודה, הוא קצר יותר בהשוואה לזמן האכילה במסעדה בחוץ שכן זמני ההגעה והזמנת האוכל במקומות חיצוניים עלולים לקחת זמן רב מההפסקה ולפגוע ביעילות העובדים.

חדר אוכל

מי משלם את מחיר הארוחות?

עובדים רבים חושבים שארוחות המוגשות במקום העבודה הן ארוחות בחינם, אבל לא כך המצב. יש מקרים רבים ששווי הארוחות מתחלק בין המעסיק לעובד. לדוגמא, ארוחה שמוגשת במקום העבודה מתומחרת ב-30 ש”ח לעובד כשהעובד משלם 14 ש”ח והמעסיק משלם 16 ש”ח. במקרים אחרים העלויות עלולות להיות יקרות יותר לעובד.

יצוין, שעלות הארוחות היא לא חובה. לעובד יש את האפשרות לוותר על הארוחות במקום העבודה ובהתאמה, לא להיות מחויב בארוחות אלה. 

מס על שווי הארוחות

הארוחות במקום העבודה (או השוברים לאוכל) נחשבות להטבה, וככאלו הן מחויבות במס, והעובדים הם אלה שיהיו חייבים במס זה. כלומר, גם אם מקום העבודה מספק ארוחות ללא תשלום, העובדים עדיין יחויבו במס על שווי הארוחה.

יש מקומות עבודה שכדי להעניק לעובדיהם ארוחות “בחינם”, הם מוסיפים למשכורת העובד גם את התשלום למס שהעובד אמר לשלם. כך שהעובד אכן ישלם את סכום זה, אבל מקום העבודה הוא זה שיספוג את התשלום. המס מחושב בצורה שמחושבים המיסים האחרים על המשכורת: מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.

לסיכום, ההפסקות אותן מקבל העובד קבועות בחוק. לעומת זאת, אין חובה על המעסיק לספק ארוחות אם כי, מקומות עבודה רבים עושים זאת כתוצאה מהסכמים קיבוציים או פרטניים. 

לארוחות במקום העבודה יש חשיבות גדולה לעובדים ולמעבידים. לאיכות האוכל, חדר האוכל והרמות כוסית יש השפעה רבה על המורל של העובדים. מצד המעסיקים הסיבות דומות אך שונות. למעסיקים חשוב שהעובדים שלהם יהיו מרוצים ושהמורל יהיה גבוה בעבודה, דבר המשפיע על היעילות ועל אחוזי העזיבה של העובדים. מעבר לכך, המעסיקים פעמים רבות מעדיפים לספק אוכל במקום העבודה כדי שהעובדים לא יאריכו את ההפסקות שלהם. כשעובדים יוצאים למסעדה, זמן ההגעה בנוסף לזמן ההמתנה לאוכל, יכול להאריך מאוד את זמן ההפסקה. 

לכן, לעובדים ולמעסיקים כאחד יש אינטרס לאוכל טעים, טרי ואיכותי במקום העבודה. קראו עוד על הסעדה לארגונים וחברות כאן.